איך היית מתארת את החוויה שלך בקו"ם?

"זאת הייתה חוויה מאוד מאתגרת, למדתי כלכך הרבה דברים. 
לפני הקורס מ"כים לא האמנתי שאני אגיע למקום שאני אעבור בו תהליך כלכך משמעותי בזמן קצר."

​

מה היה רגע השפל שלך בקורס?

"אני תמיד עם רעל בעיניים וביום הראשון של הצמד חוליה נפצעתי כשהקמנו צילייה מבזנט ופטיש 5 .
היה לי חתך מאוד עמוק ויצאתי לפינוי, בבית חולים עשו לי ניתוחון עם הרדמה ולאחר מכן יצאתי הביתה, ככה שיצא שפספסתי את כל הצמד חוליה.

כלכך התבאסתי על זה שכל שאר החיילות ביחד ואני לא מרגישה טוב, היה לי קשה אפילו להתלבש ובכל דבר שרציתי לעשות הייתי צריכה שיעזרו לי. ובקורס כשכולן יצאו עם נשק הביתה אני היחידה שהייתי צריכה לאפסן אותו והרגשתי מובדלת מהאחרות."

​

איזה רגע היה הכי משמעותי בשבילך בקו"ם?

"לקראת הסוף כשאני מסתכלת על כולן ועל כל החוויה שעברנו.ורגע השיא היה בלטרון, כשאנחנו עומדים בטקס וכל ההורים מסתכלים עלינו ומוחאים לנו כפיים. פתאום הרגשתי כמה כל החצי שנה הזאת משמעותית, ולא באמת חשבתי שבתקופת זמן כזאתי אני אגיע לצבא ואשנה משהו בי. אני יכולה להגיד לך שלפני הצבא הייתי אדם מאוד לחוץ ולא חשבתי שאני צריכה לעבוד על זה ולשפר,אבל המפקדת שלי נתנה לי הרבה כלים ועזרה לי. כמובן שאת הדבר האמיתי אני אחווה בשטח, אבל את הכלים קיבלתי בקו"ם"