איך היית מתארת את החוויה שלך בקו"ם?

"נראה לי שזו הייתה החוויה הכי משמעותית ובונה שהייתה לי כל החיים.

אנשים שחשבתי שאני לא אכיר בחיים, דברים שחשבתי שאני אף פעם לא אעשה.

חוויה משוגעת, מטורף, כל יום היה משהו אחר.

וחשבנו בהתחלה 'טוב, עד שנעבור את כל הדברים האלה וזה יעבור לאט', ככה זה טס, פתאום לעמוד בלטרון."

​

מה היה רגע השפל שלך בקורס?

"היה לנו שבוע שטח אחרי שבוע שטח, ואת תמיד צריכה להרים את כולן.

את בעצמך מתבאסת כי את סוחבת וכבד לך ואין מישהו אחר שיעשה את זה.

את לומדת איך להיות עצמאית, איך להניע אנשים ולהמשיך ולשמור על זה וזה הכי קשה."

​

איזה רגע היה הכי משמעותי בשבילך בקו"ם?

"לעמוד בלטרון. אני זוכרת שהיינו בטקס סיום של נוב' 18 ודיברנו על כמה רחוק זה ממנו, היינו באמצע הטירונות ולא ראינו את הסוף. פתאום לעמוד בלטרון ולדעת שיום אחרי את לא רואה יותר את המחלקה, את לא רואה יותר את הסגל ועם כמה שזה היה עצוב זה גם הכי משמעותי, יריית פתיחה למה שעומד להיות, לתפקיד בתאכלס."